מכירים איך עובד טייס אוטומטי במטוס? אחרי שהמטוס עלה לאוויר, הטייס קובע את היעד ואז הטייס האוטומטי מטיס בעצמו את המטוס. הדבר המעניין הוא שהמטוס לא טס באמת בקו ישר לכיוון היעד, אלא הוא סוטה כל הזמן ימינה ושמאלה מציר הטיסה, אבל תמיד הוא חוזר ומתאזן אל האמצע. ושוב הוא סוטה ושוב הוא מתאזן.
לכל אחד מאיתנו יש נקודת איזון פנימית עמוקה. זו נקודה פנימית בנפש שלנו שהיא הבסיס לכל מי שאנחנו. הבסיס הזה הוא דבר יצוק, איתן וקבוע. נקודת האיזון הזו נקראת בשם 'נשמה' שהיא 'הקשר הפנימי שיש לכל אחד מאיתנו עם בורא העולם'.
נקודת הקשר והחיבור הזו קיימת בין אם אנחנו מודעים אליה ובין אם לא. כמובן, ככל שיותר נכיר ונזהה אותה, החיים שלנו יהיו הרבה יותר שלווים, רגועים ומלאי ביטחון, כיוון שתמיד נדע שלא משנה מה נעשה ולאן 'נלך לאיבוד' – תמיד נוכל לחזור 'הביתה' אל הבסיס היציב הזה.
לפעמים אנחנו באמת הולכים לאיבוד...: רצים מהר מידי קדימה, נסוגים הרבה אחורה, רצים ימינה ואח"כ שמאלה, מנסים לטפס לגבהים גבוהים מידי, ונופלים לתהומות שנראים לנו עמוקים מאד. אנחנו זזים לכל רוחות השמים [בין בפועל ובין בתחושה]...וחוששים שאולי עוד מעט הרוח תעיף אותנו... – אבל , תמיד אחרי הכל, ולא משנה עד כמה התרחקנו - צריך לזכור שיש לנו את נקודת האיזון הפנימית שמזכירה לנו מי אנחנו באמת, ומחזירה אותנו אל המקום היציב והעוצמתי שקיים בתוכנו.
ואולי זה אחד הרמזים במצוות נטילת הלולב: אנחנו נוטלים את מה שמייצג אותנו (אתרוג – לב, לולב – יציבות, הדס – עיניים, ערבה – כוח הדיבור), ומנענעים לכל ארבע רוחות השמים וכן למעלה ולמטה. הדבר המעניין הוא שתמיד אחרי כל נענוע לצדדים - אנחנו מחזירים את הלולב אל הלב שלנו, אל הפנימיות שלנו, אל נקודת האיזון היציבה.
המסר של נטילת הלולב הוא: לא משנה לאן 'נלך לאיבוד', לא משנה כמה עלינו או ירדנו, כמה טעינו או נכשלנו – תמיד נוכל לחזור אל כוח הנשמה וכוח החיבור שלנו למקור, לשאוב משם כוח, ולזכור כמה אנחנו גדולים ועוצמתיים מעצם היותינו!
זה נכון אצל כל פרט, וזה נכון גם בחיי העם שלנו: לכאורה אנחנו עולים ויורדים, עוברים ממצב למצב כאילו ללא שליטה...זה מפחיד ומלחיץ – אבל באמת: גם לכולנו כעם, יש נקודת איזון עמוקה, פנימית ואלוקית, שנותנת לנו כוח להתמודד עם כוח סוגי הגלים שמנסים לשטוף אותנו: "כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי - בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם" (מתוך ההלל שאנחנו אומרים בימים אלו).
זה מסר של עוצמה ושמחה, ולכן סוכות נקרא 'זמן שמחתנו' כי הוא מכין אותנו לכל תקופת החורף, לכל המצבים בהם אולי קצת נשכח מי אנחנו ונרגיש אבודים... – ודווקא אז: ניזכר בנקודה הפנימית והיציבה שלנו, ונזכור שתמיד נוכל, בעז"ה, לשאוב ממנה כוחות כדי להמשיך קדימה ולהצליח!