כל אחד מאיתנו עובר בחיים שלו עליות וירידות בתחומים שונים. כאשר הכל זורם לנו טוב – אנחנו מרגישים נהדר, אבל כשדברים פחות מסתדרים, אז אנחנו לפעמים הולכים לאיבוד ומתמלאים ברגשות שליליים של ייאוש וחוסר תקווה.
במצבים כאלו, הדבר שהכי יכול לתת לנו כוח (כמובן, מעבר לתפילה לקב"ה), זו היכולת להתחבר לאיזו דמות שמבטאת מבחינתנו משענת של אמונה, תקווה ואומץ. מישהו שיאמר לנו: 'אל תדאגו. גם זה יעבור. אתם גדולים ותנצחו גם את הקושי הזמני הזה'.
זה יכול להיות מישהו ממשי, וזה יכולה להיות איזו דמות שאנחנו מאד מעריכים, שעצם המחשבה והחיבור אליה כבר יכולים לתת לנו כוח.
גם ברמת העם שלנו, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, כולנו מחפשים דמות שתוכל להרים את קרנו ומצב רוחו של העם שלנו. מישהו שיהיה מעין מגדלור של תקווה ועידוד, מישהו שיאמר לנו: 'עם ישראל היקר והאהוב, נכון שאתה נמצא כרגע במצב של חוסר וודאות, פחדים וצער - אבל אל תדאג. גם הקושי מתברר שהוא רק לטובה. ואני אומר לך את זה מניסיון'.
ישנה דמות אחת שחוותה את כל החורבן. לא היה לנו אז לא בית מקדש, לא צבא, ולא שום יכולת הגנה על עצמנו. כולם, כולל הרבנים הגדולים – היו בצער, בכי וחשש גדול מחורבן שהולך להימשך 1900 שנים.
אבל רבי עקיבא ראה את הכל, וכל זה לא גרם לו לא לבכי ולא לייאוש. אדרבא, הוא צחק. לרבי עקיבא היה מבט ארוך טווח על כל המציאות. הוא לא נתן לשום מציאות זמנית לשלוט עליו ועל האמונה שלו (גם אם היא נמשכת לאורך זמן).
הוא היה דמות כל כך גבוהה מבחינה רוחנית, עד שהוא ראה מעבר לחושך ולחוסר הוודאות. הוא ראה מעבר למחסום הזמני, את הזקנים והזקנות שיושבים ברחובות ירושלים ואת הילדים משחקים ברחובותיה. הוא ראה את כל ההישגים וההתקדמות של המדינה שלנו בכל התחומים, את שפע התורה, את יכולת ההגנה שלנו, ואת כל הטוב והמאיר, והוא לא נתן לשום פחדי תקשורת 'להמס את לבבו' (כמו שכתוב בפרשה שלנו על המרגלים: 'אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם').
לאורך מאות שנים: דרך כל הגלויות, הרדיפות, הגירושים, הרציחות, השואה והשנאה התהומית של כל העולם - דמותו של רבי עקיבא שצוחק מול המציאות הזמנית, נתנה ונותנת לכולנו גם היום, כפרטים וכעם, כוח עוצמה ותקווה שאנחנו – בעז"ה – ננצח בגדול את כל הקמים עלינו לכלותינו, והימים האלו בעצמם יהפכו לימי ששון ושמחה – מתוך צחוק גדול של אמונה.
כולנו מוזמנים להתרומם אל המבט האופטימי והשמח של רבי עקיבא, ומתוך כך לחיות את הגאולה השלימה כאן ועכשיו, בכלל ובפרט.
'כֹּה אָמַר ה' צְבָא-וֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים'.