לפעמים ישנה תחושה שאולי אנחנו קצת 'שקופים'. כאילו אף אחד לא רואה אותנו...לא יודע מה עובר עלינו... לא מכיר את המחשבות והרגשות הפנימיים שלנו...תחושה ששכחו אותו...
אלו תחושות מאד לא נעימות, כי באופן הכי טבעי חשוב לנו להרגיש נאהבים, משמעותיים, ושרואים וזוכרים אותנו.ולכן היום הראשון של השנה נקרא 'יום הזיכרון' שמשמעותו שכולנו נזכרים לפני הקב"ה, ולא סתם נשכחים אי שם בעולם...
התחושות האלו של 'שכחו אותי', הן לא חדשות. בשבת נקרא בהפטרה שכבר לפני אלפי שנים מישהי הרגישה כך: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן: עֲזָבַנִי ה'; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי." ציון מרגישה נטושה ושכוחה. כל כך הרבה עבר עליה לאורך ההיסטוריה, עד שהיא מרגישה שהקב"ה אולי כבר לא איתה...
ככה הרגשנו לפעמים כעם, וככה לפעמים יכול גם אדם פרטי להרגיש: רווקים שעדיין לא מצאו את זיווגם, הורים שמצפים לילד, מי שמחכה למטרות וחלומות שיתגשמו וזה עדיין לא קורה... – כאילו שעזבו ושכחו אותנו, וכאילו אנחנו לבד....
אבל האמת היא: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד".אמא לעולם איננה שוכחת את בנה, ועל אחת כמה וכמה שהקב"ה לעולם לא שוכח אותנו. הוא לא שוכח אותנו כעם, והוא לא שוכח אף פרט. אנחנו מולו. תמיד.
נכון שיכול להיות מצב זמני בו אולי לא רואים את ההשגחה האישית הזו באופן גלוי, אבל תמיד ישנה השגחה נסתרת אישית ומדויקת על כל אחד ואחד לטובתו האישית, כדי שיגיע אל המקום הכי מדויק ומתאים לו.
ויש כאן עומק עוד יותר גדול: "גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ" - המדרש אומר שהקב"ה מבטיח לעם ישראל שאת הדברים השליליים ('אלה אלהיך ישראל' – חטא העגל) – את זה הוא דווקא כן ישכח ויעלים, אבל את הדברים הטובים ('אנכי ה' אלקיך') – את זה הוא לא ישכח. קיבלנו הבטחה אלוקית של זכירה 'סלקטיבית' חיובית: הוא ישכח את השלילי במערכת היחסים בינו לביננו, והוא דווקא ידגיש ויזכור רק את החיובי.
וזה לימוד גדול גם לכל אחד מאיתנו: מה שקורה פעמים רבות זה שאנחנו דווקא זוכרים לעצמנו [או לאחרים] את כל השלילי ואת כל חוסר ההצלחות, ומתעלמים מכל הטוב והמוצלח שהיה ויש בנו.
וכאן ישנה הדרכה מיוחדת איך להשתמש בכוח הזכירה: תשמיטו את השלילי, ותדגישו ותזכרו הרבה יותר את החיובי, והטוב והמוצלח. זו הדרך הנכונה והאפקטיבית כדי להתקדם בחיים ולא להיתקע בכל מיני זיכרונות שליליים שלא באמת מקדמים אותנו אלא תוקעים אותנו במקום.צריך להתמקד ולזכור במודע רק את הטוב, כדי לקבל יותר כוחות, ואנרגיות ושמחה.
כשלומדים להתרגל לחשוב במבט שונה את מה ראוי לזכור ולהעצים, ומה ראוי לפעמים לשכוח, יכול לקרות דבר מפתיע: מתברר שמה שהיה נראה במבט מסוים כחורבן וייאוש [כי התמקדנו וזכרנו רק את שלילי] – יכול להפוך לגן עדן מלא שמחה [כשנחליט במודע להיזכר בכל הטוב והשפע שיש בנו ומסביבנו].
וכך מסתיימת ההפטרה בהבטחה לעם ישראל כולו, ולכל פרט בתוכו: "כִּי-נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל-חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".