חשבתם פעם למה ישנם אנשים שנראה שהם מצליחים בכל מה שהם עושים [בתחומים שונים: רוחנית, כלכלית וכד'] ? האם זה קשור למזל...האם זה קשור למשפחה שהם גדלו בה...? האם זה משהו ששייך רק להם...?
נראה שהמכנה המשותף לכל המצליחנים (בכל התחומים) הוא זה שהם החליטו שהם רוצים להיות – בעז"ה - בעלי הבית על החיים שלהם.הם לא נותנים לשום אירוע שקרה להם בעבר או בהווה להשפיע עליהם. הם לא נותנים לשום חשש מהעתיד לצמצם את העשייה שלהם.
המיוחד בהם הוא שהם אלו שקובעים אילו מחשבות, דיבורים ומעשים הם יחשבו ויעשו כדי לקדם אותם למטרתם.והדבר היותר חשוב יותר מזה, הוא שהם מחליטים אלו דברים הם לא יראו ולא ישמעו, כיוון שהם ישפיעו וינמיכו אותם ואת העוצמות שלהם.
זו יכולת מאד מיוחדת לדעת להיות 'בעלי הבית' על עצמנו, כיוון שבדרך כלל אנחנו רגילים לתת למציאות לסובב אותנו ולהחליט עבורנו מה לחשוב ומה אנחנו מסוגלים או לא מסוגלים לעשות - אבל המצליחנים פועלים אחרת, וכנראה שזו הסיבה שהם מצליחים.ובאמת, זאת תפישת עולם שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ. זה אמנם עבודה לא פשוטה של שינוי הלך רוח וקו מחשבה שהתרגלנו אליו – אבל זה אפשרי!
בתחילת הפרשה שלנו כתוב: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", ומופיע בספרים שה"שערים" של האדם הם העיניים, האוזניים והפה שלו, שדרכם הוא קולט ומתקשר עם העולם סביבו.
התורה מדריכה אותנו להציב שמירה סביב האיברים האלו, ולשים לב מה נכנס ומה יוצא דרכם. זו הדרכה שמלמדת אותנו לא לאפשר לכל מיני ידיעות מחלישות ("תקשורת") להחליש אותנו, לא לתת לכל מיני כעסים לשלוט בנו, ולא לתת לכל מיני אנשים שליליים רשות להיכנס ולהשפיע עלינו.
כלומר: התורה אומרת לנו: תהיו בעלי הבית על מה שנכנס ועל מה שיוצא מכם.
אנחנו נמצאים בתקופה מאד מאתגרת, ובאופן טבעי כולנו נמשכים להיות צמודים בכל רגע נתון לידיעות מהעולם מבחוץ. זה אולי טבעי ומסקרן, אבל ההסכמה שלנו להכניס - ללא סינון ['שופטים ושוטרים'] את כל העולם – אל תוך מרחב התודעה שלנו – מחלישה ומעייפת אותנו, וגורמת ללא מודע שלנו הרבה נזק מתמשך שמתבטא בעצבות, חוסר אנרגיות ועוד הרבה רגשות שליליים.וכמובן שמצב כזה משפיע על כל הסביבה ובני המשפחה שלנו שמקבלים דרכנו את האנרגיות השליליות, הפחדים והחששות.
כשאדם מבין עד כמה הוא מיוחד, יקר וחשוב, ועד כמה אסור לו לפגוע בעצמו נפשית ורוחנית, ממילא הוא יקפיד מאד לשמור על עצמו מהשפעות חיצוניות שליליות [צריכת תקשורת, דיבורים שליליים וכד'].
זה דבר זמין ונכון לכל אחד:, אנחנו יכולים וצריכים, בעז"ה, להיות בעלי הבית על עצמנו, ולהפוך את החיים שלנו ושל כל הסובבים אותנו, להיות איכותיים, נעימים ואופטימיים.
כשנחיה במינימום של השפעות חיצוניות, נוכל להתקרב אל מי שאנחנו באמת, ולגלות את העוצמות הרוחניות הפנימיות שלנו. ממילא ככל שנלך ונתקרב אל עצמנו ואל הקב"ה, ילך הקב"ה ויתקרב אלינו, ונתמלא כוחות - לא מבחוץ לנו - אלא מתוכנו פנימה.
וזהו: "אני לדודי ודודי לי".
שבת שלום ומבורך !