מה היה הסיכוי שהיא תעמוד בכל התנאים האלו? סך הכל היא היתה ילדה קטנה, והמשימה היתה גדולה עליה פי כמה וכמה... אבל הילדה הזו הפתיעה את כולם, ועשתה משהו בלתי הגיוני לחלוטין!
כשרבקה מציעה לאליעזר מעצמה לשאוב מים לכל הגמלים, היא מכניסה את עצמה למצב של אין סוף נתינה וחסד, כיוון שלשאוב מים לכל כך הרבה גמלים, זה ענין של מאות ליטרים שצריך לרדת ולעלות ולשאוב שוב ושוב.
אבל מה שלא ברור זה למה אליעזר מצידו מציב לרבקה ניסיון כל כך קשה, שנראה בלתי אפשרי? התשובה היא שכדי לבנות את עם ישראל, צריך שהבסיס יהיה בנוי על אנשים שעושים מעשים לא רגילים,
אנשים שהם כל כולם נתינה אין סופית. יצחק הוא בנם של אברהם ושרה שעשו מעשים יוצאי דופן של גילוי ה' בעולם, והוא עצמו הוא ביטוי למסירות נפש של ממש על המזבח. כדי לבנות את עם ישראל, יצחק צריך מישהי שתהיה בסדר גודל כזה. את זה אליעזר מחפש עבורו – ואת זה הוא מוצא, ובגדול! ככה קם הבסיס של עם ישראל!
גם אצלנו, אם חשוב לנו שדברים מסוימים יקרו בחיים שלנו, אם חשוב לנו שהמטרות שלנו יתגשמו – צריך באמת להשקיע רצון ומאמץ, ולא לחשוב שדברים יקרו סתם כך. כדי שיקרו דברים גדולים – צריך השקעה גדולה, שמשולבת עם מוטיבציה ושמחה. ההשקעה הזו מסמנת לנו וללא מודע שלנו, שהמטרה הזו באמת משמעותית עבורנו, וכל כוחות הנפש שלנו מתגייסים כדי שהיא תוגשם, בעז"ה.
הנכונות הזו להשקעה, מתרחשת ממש מול העיניים שלנו – גם ברמת הכלל: אחרי שנתיים של מלחמה, יחד עם הקושי והמחיר הגדול – ראינו, ואנחנו ממשיכים לראות הופעות בלתי נתפסות של מסירות נפש של חיילים ואזרחים מכל הגוונים בחזית ובעורף.
אברהם ושרה יחד עם יצחק ורבקה בנו את הבסיס, ואנחנו כולנו כעם אחד - חיים את כל הגודל של מסירות נפש ונתינה בלתי נתפסים, במציאות החיים שלנו ממש!
ואם נשאל: למה הקב"ה מעמיד אותנו בפני ניסיון כל כך קשה? אולי נוכל לענות את אותה התשובה: כדי להגיע למציאות הכל כך עוצמתית ומיוחדת שמחכה לנו בקרוב ממש, אנחנו צריכים לעבור בהצלחה את המצבים האלו, שמטרתם לגלות ולהוציא מתוכנו כוחות שאולי שכחנו שיש בנו. אחרי כל כך הרבה פירוד חיצוני, הפכנו להיות 'מנצחים יחד'.
נתפלל שיתקיימו כעת ממש דברי בעל הטורים: בסוף הפרשה שלנו כתוב על ישמעאל: 'על פני כל אחיו נפל' . והפרשה הבאה מתחילה במילים: 'ואלה תולדות יצחק' - לומר: "כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק".