מה בעצם כל כך מיוחד בשבת הנוכחית עד שהיא נקראת 'שבת הגדול'?
ישנן כידוע כמה תשובות: או בגלל הפסוק שנקרא בהפטרה בספר מלאכי: " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". או בגלל שהגדול שבעיר דורש ומלמד בשבת זו את הלכות וטעמי הפסח.
וישנה תשובה נוספת שמחזירה אותנו לאירוע היסטורי שקרה ממש בימים אלו: ארבעה ימים לפני היציאה ממצרים (ואז זה יצא בשבת – כמו השנה) , בני ישראל הצטוו להכין שה לקראת הקרבתו כקרבן פסח. השה היה אלילם של מצרים, והנס הגדול היה שהמצרים ראו את זה, ולא עשו שום דבר לעם ישראל.
אמנם בעצם הנס הגדול היה עוד יותר גדול: איך יתכן שעם של עבדים במשך 210 שנים, מעז לעשות דבר בלתי יאומן מול האומה שמשעבדת אותו כל כך הרבה זמן? מנין לו העוז והגבורה לעשות כזה מהפך בנפש ולקפוץ כל כך גבוה : ממ"ט שערי טומאה עד למ"ט שערי קדושה, מפחד קיצוני מאדון מפחיד ומאיים – לגבורת ארי שמשפיל ומשמיד את המשעבד שלו?
הנס הגדול היה שקיבלנו מתנה גדולה מהשמים, הרבה מעבר למה שהיינו ראויים: "ה' עוז לעמו ייתן". בבת אחת הפסקנו להיות עם מושפל שמישהו אחר מנהל אותו, בין אם זה באופן פיזי ובין אם זה באופן של הינדוס התודעה שלו, בשליטה תקשורתית או משפטית כזו או אחרת עליו.
קיבלנו את מתנות הגבורה והעוצמה הפנימיות שלנו. התחברנו אל מי שאנחנו באמת. פתאום גילינו כמה אנחנו חזקים ועוצמתיים, וכל מה שהיה נראה בעינינו כמשהו מאיים – הכל זה קרקס של בובות ומגדל קלפים שהולך ומתמוטט.
וזה לא רק שהפסקנו להיות עבדים פיזית ונפשית לאותו פרעה במצרים, אלא שהפסקנו להיות עבדים בכלל, לכל אדם ולכל מצב בחיים: " וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם"! נגמר עולם השעבוד הדמיוני , המאיים והמטיל חרדה – ואנחנו יצאנו לחירות אמיתית: להיות עבדי ה', שהם בעלי החופש הכי גדול בעולם, כי הוא זה שמנהיג ושומר עלינו מאז ועד היום: " כִּי הוּא ה' אֱלהֵינוּ . וַאֲנַחְנוּ יִשרָאֵל עַמּוֹ: הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים. הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים . הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ: הָעוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר. וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר".
זה קרה לפני 3338 שנים, וזה קורה שוב, ממש מול עינינו בימים האלו ובזמן הזה: העם שלנו מקבל כוחות ועוצמות ברמות לא הגיוניות, ועושה מעשים שלא היינו מעלים על דעתנו שנוכל לעשות! זה פלא ברמה עולמית, כאשר כל העולם עומד משתהה מול מה שקורה כאן!
כל זה נכון ברמת הכללית, וזה נכון גם לגבי גאולת הפרט: פסח הוא החג בו אפשר לצאת מפחדי הדמיון שמאיים, מלחיץ ומכווץ את כל כוחות החיים שלנו - אל גאולת הנפש האישית מתוך שמחה, הכרת הערך הפנימי שלנו, והתחברות אל הגודל שקיים בכל אחד מאיתנו.
בחג הזה הקב"ה 'פוסח' על הדרגות ועל השלבים ההגיוניים, הוא 'פוסח' על המעשים הטובים והפחות טובים שלנו, הוא לא משועבד לשום שיטה, הגיון או תהליך – אלא בזמן קצר מאד הוא יכול לעשות שינויים עולמיים נפלאים ומדהימים, הן בעולם הכללי והן בעולם הפרטי של כל אחד מאיתנו.
את כל ה'גודל' הזה שואבים משבת שלפני פסח: 'שבת הגדול' , שכבר אז נתנה לנו את האומץ לעמוד מול המצרים, וגם היום ממשיכה לתת לכולנו את העוז והגבורה להמשיך להיות איתנים, עוצמתיים ומאמינים בכל יום ושעה, ובכל מקום: בתא הטייסים, במקלט ובממ"ד, ועם המשפחות שלנו בזמן ארוחת הערב.
אשרינו שאנחנו זוכים להיות בני חורין אמיתיים בתקופה כל כך מיוחדת. ואשרינו שאנחנו זוכים להיות שותפים בכתיבת ההיסטוריה של עם ישראל בימים הגדולים האלו. (ואל תקשיבו בשום צורה לקולות של האנשים המסכנים, הקטנים והחלשים, שנשארו להיות עבדי פרעה עד היום הזה...) . שבת שלום ומבורך, וחג פסח כשר ושמח מתוך גאולה שלימה לכלל ולפרט!