כמה פעמים אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים להשיג משהו – ואנחנו לא מצליחים..., מנסים להתקדם – אבל אז יש איזה קול פנימי שאומר לנו:' לעולם לא תצליחו...תוותרו כבר...' אנו מרגישים כאילו יש מעלינו איזה מחסום או 'תקרת זכוכית' שהיא זו שעוצרת אותנו מלהגשים את המטרות והשאיפות שלנו...ואנחנו מאמינים שזה אמור להיות הגורל שלנו... זה יכול להיות בתחום מציאת בן או בת הזוג שאולי כבר התייאשנו מלחפש אותם, מציאת העיסוק המתאים עבורנו, שינוי הרגלים ואמונות מגבילות, ועוד. האם יש בכלל דרך לנפץ את המחסום הזה?
אחרי פרשה שלימה שמתארת את יחסי האחים: יעקב ועשו, ואשר שמה דגש גדול בסופה על כל המשך השושלת של עשו ובניו – חשוב לשים לב דווקא להפטרה.
ההפטרה לקוחה מתוך הספר הכי קטן בתנ"ך: ספר עובדיה. חז"ל מלמדים אותנו שעובדיה היה גר שהגיע מאדום [צאצאי עשו], והוא חי בתקופת אליהו הנביא, והיה ממונה על בית אחאב ואיזבל. התנ"ך מגדיר אותו כ'ירא ה' מאד'.
לפי כמה דעות, גר איננו יכול להיות נביא. הוא יכול להיות צדיק וחסיד, אבל לא להגיע למדרגת נבואה. יש מעליו מגבלה שאומרת שאת זה הוא לא יוכל להשיג. ולמרות זאת, אנחנו מוצאים גר שכן זכה לנבואה: עובדיה הגר האדומי. איך זה קרה? איך הוא הצליח לפרוץ את המחסום הזה?
מדובר על אישיות מיוחדת במינה: עובדיה עושה מעשה יוצא דופן: בתקופה בה איזבל רוצחת את כל נביאי ה', ובתקופה של רעב כבד בארץ – עובדיה, מכספו האישי ומהלוואות שהוא לוקח – מצליח להחביא ולפרנס 100 נביאים ולספק להם אוכל ושתייה במשך תקופה ארוכה – וכל זה מכספו האישי.
היה זה מעשה אמיץ של מסירות נפש והתגברות על הרבה פחדים ומכשולים – וזה המעשה שזיכה אותו לקבל נבואה מיוחדת במינה שמנבאת על אדום. לעובדיה היה מחסום ברור ומוחלט בפני הנבואה: הוא היה גר, ובתור כזה הנבואה פשוט אינה יכולה לחול עליו. זה לכאורה היה אמור להיות המצב הרוחני הטבעי שלו. אבל עובדיה הצליח לשבור את הטבע הרוחני הזה, ולנפץ את המחסום הזה - בזכות מסירות נפש והתגברות על הפחדים והחששות.
וזה הלימוד אלינו: אפשר לשבור ולנתץ כל מיני סוגים של פחדים, אמונות מגבילות ומחסומים - כאשר יש לנו מטרה חשובה ומשמעותית באמת עבורנו. ויחד עם זאת אנחנו צריכים להיות מוכנים להתאמץ עליה ברמה של 'מסירות נפש' – כלומר: אנחנו מציבים אותה בראש סדר העדיפויות שלנו, ונעשה כל מה שנוכל כדי שהיא תקרה, בעז"ה. מסירות הנפש הזו – שוברת את כל המחסומים!
גם ברמת הכלל: היו לנו כל כך הרבה פחדים ומחסומים, 'תקרות זכוכית' ו'קונצפציות' שחסמו אותנו מלהיות מי שאנחנו באמת. ולמרות הכל, עם ישראל מגלה אין סוף כוחות של מסירות נפש של ממש במגוון עצום של תחומים – ובזכות הכוח של העם הזה, כל הפחדים ו'תקרות הזכוכית' - הולכים ונשברים, ומול עינינו מתרחשת היסטוריה חדשה שאף אחד לא חשב שהיא תקרה, ובכזאת צורה.
הכוח הזה מחבר אותנו אל גבורת המכבים, שבחודש זה הולך ומאיר האור הגדול של מסירות הנפש שלהם. אשרינו שגם אנחנו זוכים לראות מהלכים גדולים והיסטוריים, שנובעים ממסירות הנפש ומהכוח העצום של העם הגדול הזה!
מידי יום רביעי מתקיימים אצלנו מפגשי נל"פ חינמיים, מעצימים ומשני חיים, לצעירים וצעירות. מלכי ישראל 11 תל אביב, דירה 3, 20:30 בערב. באים ומביאים חברים. מוזמנים להגיע או לעניין את מי שזה יכול להתאים לו!